top of page

בניה רובל

"לא אכפת לי לאבד צלם אנוש כל עוד אם זה להגן על המשפחה, החברים והעם שלי" (מתוך הודעה שכתב בניה)

מקום מגורים: חולון

תאריך לידה: 5.4.1994

תאריך נפילה: 19.7.2014

משפחה:  בן לעדה וזאב, אח לתומר, ליאל וירין

מלחמה: צוק איתן

כרטיס בניה1.jpeg

הכירו את...

הכירו את בניה. אמנם נראה צנום וקטן  אך אל תתבלבלו, מדובר באדם מלא בעוצמות וכוחות בלתי נדלים. בניה רובל היה ידוע בחיוך הגדול והתמידי שלו, חיוך של שמחה ואופטימיות. גם ברגעים קשים, גם כשלאורך הדרך היה לפעמים מתיש או שוחק בניה ידע לראות את הטוב בכל דבר, לשמור את החיוך שלו על הפנים ולסייע גם לאחרים לשמור על החיוך והשמחה שלהם. כבר מגיל קטן בניה התגלה כילד אנרגטי במיוחד , אמו עדה מספרת שהיה ילד שובב ונמרץ עם תלתלים קופצים, וגם כשגדל המרץ והאנרגיות המשיכו ללוות אותו לכל מקום אליו הלך. החברים מספרים בעיניים בורקות על הבילוי בחברת בניה שאהב כל כך לעשות 'צחוקים' והיה ידוע בתור החקיין של המחלקה.

היופי אצל בניה היה אותו שילוב מיוחד בין ה 'צחוקים' לרצינות שגם היא אפיינה אותו כל כך.

לבניה היו עקרונות והוא היה ידע לעמוד עליהם היטב. כולנו יודעים עד כמה קשה לעמוד בפני לחץ חברתי ופעמים רבות אנו פשוט הולכים עם הזרם ועושים דברים פשוט כי 'ככה כולם עושים'. אצל בניה הדברים היו קצת שונים, כאשר בניה האמין במשהו הוא היה עושה אותו, עם אנשים נוספים או לבדו.

גם המשפחה וגם החברים מספרים כאשר בניה היה מציב לעצמו מטרה הוא היה 'עובר דרך קירות' בכדי להשיג אותה וכמובן מבצע אותה עד הסוף על הצד הטוב ביותר. כולם ידעו שעל בניה אפשר לסמוך במאה אחוז ולכן היו אוהבים לדבר איתו, להתייעץ איתו ולשמוע מה יש לו לומר.

בניה אהב מאוד את הבית והמשפחה, הן את הבית הפרטי שלו-אבא, אמא, והאחים (וכמובן האוכל של אמא) והן את הבית הלאומי- המדינה. הוא היה ידוע באהבת המולדת שבערה בו והובילה אותו לחלום כבר מכיתה ט על שירות צבאי משמעותי במקום בו יוכל לתרום בצורה המקסימלית. ואצל בניה כשיש מטרה כמובן שעושים מה שאפשר בכדי להשיגה, לכן במשך שלוש שנים בניה התאמן בתוכנית 'עמית לכושר'  כדי שיהיה מוכן להתגייס לתפקיד קרבי.

וכך, לאחר שעבר את הגיבוש, בניה התגייס בנובמבר 2012 לגדוד 101 בצנחנים, לפלוגת המסייעת, מחלקת החמש, וקיבל להיות בתפקיד הקלע בדיוק כמו שהוא רצה.

גם בצבא באו לידי ביטוי יכולות המנהיגות של והאחריות שכל כך אפיינו אותו וגם שם הוא המשיך להיות אותו אחד שידוע לכולם בתור מי שאפשר לסמוך עליו.

עוד קצת על בניה

כדי להכיר את בניה טוב יותר חשוב לדעת שבניה מאוד אהב מחשבים ועשה 11 יחידות (!) במחשבים. בנוסף, בניה היה ספורטאי מצויין וייצג את בית ספרו בנבחרת הריצה בתחרויות עירוניות ומחוזיות.

הכירו את

סיפור הנפילה

בניה לקח חלק במבצע "שובו אחים" שנמשך כשלושה שבועות ולאחר מכן השתתף במבצע "צוק איתן".

הכניסה הקרקעית במבצע "צוק איתן" החלה בתאריך 17/7/14 בערב. מטרת הגדוד הייתה לאתר מנהרות התקפיות באזור רפיח שחודרות אל תוך שטח ישראל.

בזמן הסריקות והחיפושים, יצאה חולית חוד (המונה כ6 לוחמים), ביניהם בניה, לסרוק מבנה קטן. בזמן הסריקה מחבל יצא מתוך פיר של מנהרה מוסתרת והתחיל לירות. בניה נפגע בכף ידו, ונהרג כתוצאה מכדור נוסף שחדר לתוך גופו ולא יצא.

ניסיונות הטיפול וההחייאה לא צלחו ומותו נקבע במוצאי שבת 19/7/14, בן 20 במותו.

אחרי תחקירים התברר כי המנהרה הייתה הכי גדולה במבצע והובילה אל גן ילדים שבקיבוץ סופה שבדרום, לכן היא פוצצה והמחבלים שהיו בתוכה נהרגו.

סיפור הנפילה

בניה רובל

תמונות

משהו ממני

משהו ממני
סיפורים נוספים

סיפורים נוספים:

  • במהלך השירות הצבאי ראיינו את המחלקה של בניה מהתוכנית ' קולה של אמא. כל חייל רצה שהתבקש לבחור שיר ולהקדיש אותו למישהו. בניה היה אחד היחידים שבחרו להקדיש את השיר לאמא מבלי להתבייש או לחשוב שמדובר ב'פדיחה'. ובאמת גם חבריו העידו עליו שמעולם לא 'התפדח' לדבר על אמא שלו. גם בתיכון,היה לו חשוב שאמו תתלווה למשלחת לפולין והתעקש שכך יהיה.

  • כידוע, אחד הדברים שאפיינו את בניה הם השמחה והשובבות. בניה נודע בתור החקיין של המחלקה וגם נהג לעשות 'צחוקים' עם חבריו. כך למשל, אחד מחבריו לצבא מספר שבאופן קבוע בניה נהג להחביא לו את הכריך. פעם אחת, לאחר שכבר יצאו מהבסיס הוא היה רעב וחיפש את הכריך שלו כשלבסוף התברר שהכריך נעלם באורח מסתורי כי בניה החביא אותו (כמובן) אבל  שכח מהעניין…

  • כאשר היו בעזה, היה צורך להכנס מדי פעם לבתים. וכאשר נכנסים לבית מדי פעם מישהו מהחיילים צריך לצאת ולבצע סריקה. זוהי פעולה הכרוכה בסכנה ולכן המפקד תמיד עומד מול דילמה קשה: את מי לשלוח? המפקד של בניה מספר שבניה פטר אותו מההתלבטות הזאת כי פשוט תמיד היה מתנדב לצאת לסריקה. כזה היה בניה, תמיד חושב על האחרים ומוכן לשים את טובת הכלל לפני הדאגה לטובתו האישית.

  • בניה יכול היה שלא לקחת חלק במבצע צוק איתן, עקב נקע בקרסול שאותו סחב במשך חודש. אך בזכות אישיותו והחוסן הנפשי שלו, הוא חבש לעצמו את הקרסול ולקח חלק במבצע מבלי לחשוב פעמיים.

  • חבריו למחלקה מספרים כי לפני הכניסה לעזה בניה היה חדור מטרה ולא חשש להיפגע. הוא אפילו אמר וכתב לחבריו בהודעה כי הוא מוכן למסור את נפשו אם המטרה היא להגן על המשפחה שלו, החברים שלו ובכללי על העם שלו.

תגובות

תגובות

bottom of page